ליאמי פוגשת את המשפחה המקסימה שלה מכל הכיוונים

הברלינאים (דודה אלונה ובעלה קלימנס ובני הדודים שלך יונתן ואלמה) באו לראות אותך והיו איתנו שבועיים, היה כל כך כיף איתם.
באותו הזמן חגגנו  לסבתא עדינה יום הולדת 70.
עשינו לה מסיבת הפתעה שהיא לא תשכח לעולם, וגם אנחנו לא נישכח.
את שיתפת פעולה וישנת שש שעות רצוף.
היית רק בת חודש.
דודה אלונה והמשפחה שלה גרים בברלין כבר עשר שנים, את עוד לא היית שם אבל בקרוב אנחנו ניסע לבקר אותם עם סבא אהוד.
את גרה בתל אביב יפו.

יונתן ואלמה ממש רבו מי יחזיק אותך כל פעם שראו אותך אז הפיתרון היה שיחזיקו אותך ביחד.

כשאלמה כבר ישנה יונתן עזר לי מאוד והחזיק אותך ממש הרבה זמן לבד.

דודה אלונה עם בת דודה שלך אלמה ואיתך  במיטה שלנו

מבלה עם סבתא עדינה

כל פעם שסבא אהוד ואת ניפגשים אתם מייד מנמנים בנעימים

הדודות שלי לאה וענת מקיבוץ נגבה באו לראות אותך והביאו מתנה ענקית, גם לימור, נופר ורעות באו ומסרו נשיקות מעמית שבדיוק היתה צריכה ללדת כל יום.
רובי בן הדודה שלי מצד אמא שלי בא לראות אותך כשהיית בת יומיים אבל לצערי אין לנו תמונה שלכם ביחד.

כמובן שגם כל המשפחה של אבא שלך, דוד,  באה לראות אותך בבית החולים, אבל הם רואים אותך באופן קבוע ומתרגשים כל פעם מחדש.

סבא רבא שרז וסבתא אתי

דוד צחי וחברה שלו נעמה

דודה ג'ני וסבתא אתי

בנות הדודות שלך שקד ובר

גם שקד ממש רצתה להחזיק אותך בידיים אבל בגלל שהיא בעצמה עדיין קטנה מצאנו פיתרון…

סבא ניסו מצחיק אותך

כשאני נולדתי ההורים של אבא שלי כבר לא היו בחיים וההורים של אמא שלי דיברו רק רומנית וגרו קצת רחוק מת"א.
דודה מימי, האחות היחידה של אמא שלי נפטרה בטרם עת הרבה לפני שנולדתי.
את חווית סבא וסבתא אני די זוכרת במעורפל כי גם אלו שהיו בחיים נפטרו שהייתי יחסית קטנה.
אני מברכת כל יום כשאני קמה על המשפחה הנפלאה שיש לי ועל המשפחה של דוד שקיבלתי במתנה.
ולך ליאמי יש את כל הכיף הזה זמין ונגיש וכולם רוצים ממך עוד ועוד ואני רק מחייכת מאושר.