בחזרה לבלונד

 

אין מה לעשות כשאנחנו בלונדיניות אנחנו מושכות הרבה יותר תשומת לב, זאת עובדה ואין על זה וויכוח…
אז כן היו לנו כמה ימים שהיינו צריכים לחכות על עוגן במפרץ גדול במיוחד וצרפתי במיוחד, מרטיניק. אכלנו טוב, טיילנו הרבה ברגל, היינו המון באינטרנט וצבענו לי את השיער לבלונדיני.
מאז הצבא לא הייתי בלונדינית ועברו המון שנים.
דבר אחד הבטחתי לעצמי בחיים שאני רוצה להתחתן בצבע השיער הטבעי שלי, עמדתי בהבטחה של עצמי אז עכשיו שאני אישה נשואה אני יכולה להגשים את החלום של להיות בלונדינית בת 30+. הבעל מפרגן והוא אפילו זה שהיה הספר גם סיפר קצוות וגם צבע את השיער, ואני מדגישה שכל המספרה הייתה על עוגן במפרץ עם תנודות, אומנם קטנות אבל בכל זאת כבוד לסקיפר הספר.

זה קרה בשני שלבים:

השלב הראשון היה בלונד לייט כי די פחדנו לעשות נזק אז עשינו שטיפה בלונדינית. יצא מהמם, חצי ג'ינג'י כזה והבליט לי מאוד את העניים.

השלב השני היה כמה ימים אחרי כן וזה אחרי שממש התלהבנו ואמרנו שנחייה עם הג'ינג'ית כמה שבועות, לא ממש יכולנו להתאפק ועכשיו אני בלונדינית מן המניין…

תמונות פחות פרועות שיער יעודכנו בקרוב…

אנחנו באופן אישי מאוד אוהבים את המראה החדש, אומנם כאן בקריביים אני לא ממש שונה מכל התיירים והיאכטונריות שחוץ מהמקומיים כולם פשוט בלונדיניים ובלונדיניות (אולי הושפעתי? יכול להיות 🙂 ) אבל תמיד כיף לי לעשות שינויים, כאלה שיכולים לגדול כמובן ולחזור למצב הטבעי, ועכשיו אני שונה לעצמי ממש בקצת וזה ממש כיף.