דופי לאב דוד באיים הקריביים!

כשקיבלנו את הצעת העבודה לחצי שנה על ה "ג'ננה" באיים הקריביים היינו באופוריה,
זה חלום שמתגשם, הרי אנחנו חולמים לחיות על סירה כבר מעל לשנה והנה קיבלנו
הצעה שאי אפשר לסרב לה.
תוך שלושה שבועות "חיסלנו" את החיים שלנו בארץ ויצאנו להרפתקאת חיינו.
זה נשמע פשוט וזה גם היה פשוט חוץ מהחלק של לעזוב את אמא שלי שלא היה ממש
פשוט עבורי, שם היו לי קצת רגשות מעורבים אבל היא נתנה את תמיכתה המלאה
ואני הבטחתי לחזור בסוף המסע הביתה.עצרנו לשבוע במנהטן, אךךךך מנהטן,
בשביל דוד פעם ראשונה ובשבילי פעם רביעית, היה קסום וקפוא
ונעים כל כך בדירה המקסימה של בת דודתי המקסימה רעות ובעלה מיכאל.
ניו יורק כמו שרק ניו יורק יכולה להיות לדוד ולי

 

  ועוד קצת…  

 

ותמיד כיף לראות את בר רפאלי! ובטח כשהיא בענק באמצע הטיים סקוואר…

  

והשאלה הכי חשובה: האם H&M הגיעו כבר לארץ???

  

טיסה לסנט וינסנט…והופה עולם אחר, חיים אחרים ולא לשבוע או חודש אלא
לחמישה חודשים רצופים.
ולא בבית מלון או דירה במרכז העיר אלא על סירה בשם "ג'ננה" כן, כן הג'ננה
המג'וננת והמהממת.
קצת על העבודה:
דוד הוא סקיפר מקצועי, עם רשיון מסחרי, שעבד והיה בן בית בבית הספר לשיט "דרך הים"
בבעלות דודי ויוסי, במשך 4 שנים.
הג'ננה שייכת לדרך הים ולעוד כמה שותפים חיצוניים והיא סירה שמסתובבת
בעולם ולא נמצאת כמעט בארץ.
בנובמבר האחרון ששת החברה שהם הבעלים של הסירה חצו איתה את האוקיאנוס
וסיימו את החצייה בסנט לושייה שבאיים הקריביים,
שם אנחנו פגשנו אותם ובילינו איתם שלושה ימים עד שהם טסו חזרה לארץ.
את הסירה הם החליטו להשאיר באיים הקריביים עם דוד ואתי לחצי שנה ולתת
לכל חברי המועדון, ולא רק לחברי המועדון, את ההזדמנות לאיים הקסומים ולהתארח
עליה למשך 10 ימים של הפלגה.
אנחנו התחלנו לעבוד ולסדר ולנקות אותה לקראת האורחים.

אחרי שלושה שבועות רצופים של עבודה טכנית וניקיונות על הסירה במרינת "רודני ביי" שבמדינת סנט לושיה, יצאנו לדרך והתחלנו להפליג. החורף בארץ מתחזק ואנשים לא מדמיינים שיש מקומות בעולם בהם החורף הוא חגיגה של קיץ והעונה במקומות האלו רק מתחילה אז לכן ללג (הפלגה) הראשון והשני לא נרשמו אנשים ודוד ואני העברנו את החודש הזה על עוגן בכל מיני מקומות מדהימים של מדינת סנט וינסנט והגרנדינס. הפלגנו למקומות קסומים שרק בצירוף המילים האיים הקריביים אפשר לדמיין את היופי, הקסם, הרוגע והחופש…על האכזבות אני אספר בהמשך….